היוון תזרימי מזומנים (Discounted Cash Flow DCF)

זוהי אחת השיטות המקובלות ביותר בעולם להערכת שווי חברות.

הרעיון פשוט:

כאשר רוכשים חברה, למעשה רוכשים את תזרימי המזומנים שהיא צפויה לייצר בעתיד.

במודל זה אנו מעריכים את ההכנסות, הרווחיות, ההשקעות והצמיחה הצפויה של החברה בשנים הקרובות, מחשבים את תזרימי המזומנים העתידיים, ולאחר מכן ממירים אותם לערכם כיום באמצעות שיעור היוון, המשקף את רמת הסיכון של ההשקעה.

בסיום התהליך מתקבל שווי כלכלי של החברה, שממנו ניתן לגזור מחיר יעד למניה.

שיטה זו מתאימה בעיקר לחברות בעלות פעילות יציבה, מודל עסקי ברור ותזרים מזומנים שניתן להעריך בצורה סבירה.

​

מכפילי שוק (Market Multiples)

​

לא כל חברה מתאימה לניתוח באמצעות DCF.

במקרים רבים אנו בוחנים כיצד השוק מתמחר חברות דומות.

לדוגמה, אם שתי חברות פועלות באותו ענף, בעלות שיעורי צמיחה ורווחיות דומים, אך אחת נסחרת במכפיל נמוך משמעותית מהשנייה, ייתכן שהשוק מתמחר אותה בחסר.

בין המכפילים הנפוצים שבהם אנו משתמשים:

• מכפיל רווח (P/E) – כמה המשקיעים מוכנים לשלם עבור כל שקל של רווח.

• EV/EBITDA – מודד את שווי הפעילות של החברה ביחס לרווח התפעולי שלה, ומתאים במיוחד להשוואה בין חברות בעלות מבנה הון שונה.

• EV/Sales – שימושי בעיקר בחברות צמיחה שבהן הרווחיות עדיין נמוכה, אך ההכנסות צומחות במהירות.

מכפילים אינם מספקים תשובה מוחלטת, אך הם מאפשרים להבין האם חברה נסחרת בזול או ביוקר ביחס למתחרותיה.

​

שווי נכסי נקי (NAV –

Net Asset Value)

​

בחברות מסוימות, בעיקר חברות נדל״ן, חברות החזקה או חברות המחזיקות נכסים משמעותיים, עיקר הערך אינו נובע מהרווח השנתי אלא מהנכסים עצמם.

במקרים אלה אנו מחשבים את שווי הנכסים של החברה, מפחיתים את ההתחייבויות ומגיעים לשווי הנכסי הנקי (NAV).

לאחר מכן אנו משווים בין שווי זה לבין שווי השוק של החברה.

אם שווי השוק נמוך משמעותית מה-NAV, ייתכן שהחברה נסחרת בדיסקאונט.

​

מכפיל הון (P/B)

​

בחברות פיננסיות, כגון בנקים וחברות ביטוח, תזרים המזומנים אינו תמיד המדד המתאים ביותר להערכת שווי.

לכן אנו בוחנים בין היתר את היחס בין שווי השוק של החברה לבין ההון העצמי שלה.

עם זאת, איננו מסתפקים במכפיל ההון בלבד.

אנו בוחנים גם:

• תשואה על ההון (ROE)

• איכות תיק האשראי

• שיעורי הצמיחה

• רמת ההון

• יכולת החברה להמשיך ולייצר רווחים לאורך זמן.

​

שיטות נוספות

​

ישנם ענפים שבהם נדרשות שיטות ייעודיות.

לדוגמה:

• חברות נדל״ן מניב – ניתוח המבוסס על FFO ו־AFFO.

• חברות החזקה – הערכת שווי לפי Sum of the Parts (SOTP), כלומר חיבור שווי הפעילויות השונות של הקבוצה.

• חברות אנרגיה ומשאבי טבע – הערכת שווי המבוססת על עתודות, נכסים, תזרימים צפויים ומחירי סחורות.

לכל ענף יש מאפיינים ייחודיים, ולכן גם מודל ההערכה משתנה בהתאם.

​

מחיר יעד אינו נוסחה אחת

​

חשוב להבין שמחיר יעד אינו מתקבל באמצעות חישוב אוטומטי.

לאחר בניית מודל ההערכה אנו בוחנים גם גורמים שאינם מופיעים ישירות בדוחות הכספיים, כגון:

• איכות ההנהלה.

• היתרון התחרותי של החברה.

• מנועי הצמיחה העתידיים.

• מצב הענף.

• סביבת הריבית.

• תנאי המאקרו.

• רמת הסיכון.

• עסקאות דומות בענף.

רק לאחר שילוב כל הנתונים הללו אנו מגבשים את מחיר היעד הסופי.

​

מדוע מחירי יעד משתנים?

 

מחיר יעד אינו קבוע.

דוחות כספיים חדשים, רכישות, מכירת נכסים, שינויי ריבית, רגולציה או אירועים גיאופוליטיים יכולים לשנות את הערכת השווי של החברה.

לכן אנו מעדכנים את המודלים באופן שוטף, כדי שמחירי היעד ישקפו את המידע העדכני ביותר הזמין לנו.

​

המטרה שלנו

​

אנו איננו מנסים לחזות את מחיר המניה מחר בבוקר.

המטרה שלנו היא להעריך את שוויה הכלכלי של החברה בצורה עצמאית, מקצועית ועקבית, ולהעניק למשקיעים כלי נוסף לקבלת החלטות מושכלות לטווח השקעה של 6–12 חודשים.